#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. למסקנא מהיכן למד ר' חייא שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים, ומדוע לא דמי למשנתנו? 	"מהצד השוה של פיו ועד אחד שעל ידי טענה וכפירה הם באים לדין ונשבע, אף אני אביא עדים שעל ידי טענה וכפירה הם באים ונשבע <sup>י</sup>.ולא דומה למשנתנו. שר' חייא דיבר על שבועת מודה במקצת דאורייתא שהיא כשיש למלוה עדים וללוה אין עדים, אבל במשנתנו לשניהם יש עדים ועל כרחך אין השבועה אלא תקנת חכמים <sup>יא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>י.  והתוס'  (ד""ה הצד השוה)  הוסיפו שעל טענה חשובה הם באים, דכשמודה מקצת או עד מכחישו נראה דמשקר, דאל""כ כופר הכל יוכיח שע""י טענה וכפירה ופטור.כתב הרשב""א  (ד""ה עד אחד)  שהצד השוה הוא מפיו ומגלגול שבועה דעד אחד.
<br>יא.  כתב הרשב""א  (לעיל ג,א ד""ה ותנא)  דלא דמי למשנתנו גם בכך שבשבועת מודה במקצת נשבעים ונפטרים ואילו במשנתנו נשבעים ונוטלים.</span>"	"ב""מ ד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. תניא שטר שכתוב בו פלוני לוה מפלוני סלעים ולא פירש כמה, מלוה אומר חמש ולוה אומר שתים. האם חייב בשבועת מודה במקצת ומדוע? 	"פטור משבועת מודה במקצת. והטעמים 1) דהו""ל הילך 2) שהשטר מסייעו 3) שמודה בשעבוד קרקעות וקרקע אינה מביאה לידי חיוב שבועה."	"ב""מ ד:"		
